חברת פיק"א

חלקה של פיק"א בהקמתה של פרדס חנה 

 
פ.י.ק.א – החברה להתיישבות היהודים בארץ ישראל
(מייסד: הברון אדמונד דה רוטשילד)
 
THE PELESTINE JEWISH COLONIZATION ASSOSIATION
 
התוכנית של פיק"א הייתה להקים מושבה שתתבסס על גידול הדרים,
 כדי שהמתיישבים יוכלו לקיים את עצמם מהכנסתם בתוך זמן קצר, ולא
 יזדקקו לתמיכה כספית נוספת. ענף הפרדסנות נחשב בשנות ה-20 כמשתלם
 ביותר מבחינה כלכלית וכמתאים במיוחד לאזור החוף, אם כי הוא הצריך
 השקעה התחלתית גדולה.
 
העיקרון של פיק"א כחברה מיישבת היה, שהיא תכין את התשתית 
ליישוב ותחייב  את התושבים בהוצאות, ואלה יוחזרו כעבור כמה 
שנים מספר כשתהיינה הכנסות מהפרי. המתיישבים היו צריכים 
להיות בעלי אמצעים כספיים שיאפשרו להם לקיים את עצמם 
במשך חמש שנים, עד שהפרדס יישא פירות.
 
פיק"א תכננה את היישוב מראש לכל פרטיו. הכשרת הקרקע והכנת 
התשתית כללו בדיקות קרקע, חריש עמוק, יישור שטחים. כמו כן נעשו 
מדידות מיפוי וחלוקה למגרשים ולפרדסים. הוכנה גם משתלת ההדרים, 
נקדחו בארות, הותקנה צנרת מים לחצרות ולפרדסים, 
ניטעו חורשות ושדרות ולחלק מהמתיישבים אף נבנו בתים ורפתות .

 

תנאי התיישבות

 

משלב זה ואילך היה על המתיישבים לקיים את עצמם בכוחותיהם העצמיים. 
כדי להבטיח זאת העמידה פיק"א כתנאי לקבלה להתיישבות הפקדה
של 500 לא"י בבנק (לשלב ראשון).מסכום זה משכו המתיישביםכסף רק
באישור פיק"א . בשנה הראשונה הם היו רשאים להוציא מחשבונם 160 לא"י 
לנטיעת הפרדס וכן לקיום. היתרה התחלקה בחלקים שווים לארבע השנים הבאות.
 
לבעלי הון רב יותר ניתנה אפשרות שונה מעט. במקום שפיק"א 
תבנה את הבית הסטנדרטי למתיישב הוא הבטיח לעצמו בבנק 
סכום של 800 לא"י, ומתוך סכום זה הוקצבו לו 300 לא"י לבניית בית 
כראות עיניו. 500 הלא"י הנותרות חולקו ל-5 שנים לפי המתכונת 
של מפקידי ה-500 לא"י. לאלה האחרונים נקבע רחוב נפרד,
 שבמשך שנים רבות הוא נקרא בשם רחוב 500 וכיום הוא רחוב הדקלים. 
לבעלי 800 הלא"י נקבע למגורים רחוב 800  (דרך הנדיב היום).
 
המתיישבים האחרים היו חסרי אמצעים. היו אלה פועלי פיק"א שעבדו 
בהקמת היישוב, חלקם עוד מ-1927. פיק"א נזקקה להם במקום 
ובנתה עבורם את השכונה הראשונה בפרדס חנה, היא שכונת הפועלים 
(היום רחוב הראשונים). התוכנית לפועלים לא כללה פרדס אלא משק עזר בחצר,
 כדי להקל על כלכלת המשפחה. רק בשלב מאוחר יותר קיבלו גם 
הם פרדס משטחי הפרדסים של פיק"א.

פעילויות חברת פיק"א

משק המים 
לאספקת המים בשנים הראשונות דאגה חברת פיק"א. היא חפרה בארות בשטח
 המושבה ונטעה פרדסים. הבארות שנחפרו בשטח היישוב ב-1929 הן הבאר ברחוב
החרובים והבאר ברחוב רבי עקיבא.
הבארות סיפקו כמות קטנה של מים מאחר שבמים היה חול, שסתם את המשאבות.
שיפור ניכר חל עם מציאת המים בכרכור ב-1932 ע"י מר לבזובסקי.
בעשרים בספטמבר 1936 הוקמה "מעין, אגודה שיתופית בע"מ" לאספקת מים
למגרשי המושבה. כחברים באגודה התקבלו כל מתיישבי פרדס חנה שעליהם המליצה
חברת פיק"א. כל מצטרף שילם דמי חבר בסך 250 לא"י. כתשלום חד פעמי הוא
שילם 10 לא"י ותשלום נוסף של 8 לא"י עבור כל דונם. האגודה התחייבה לספק מים
לבתים ולחצרות.
ב-6 ביולי 1950 ניתן הצו לפירוק האגודה ותפקידיה הועברו לוועדת המים.לאספקת המים
 לפרדסים דאגו בעבר ודואגות גם כיום האגודות השונות שקמו לצורךזה. ספקית המים 
הראשית לתושבים ולפרדסים הייתה "חברת המים שומרון בע"מ" – כיום "מקורות".
 
משקי עזר 
עם ייסוד המושבה קיבלו המתיישבים ליד ביתם 5 דונמים כדי להקים עליהם משק עזר.
במשק העזר הם גידלו פרות, תרנגולות, ירקות ועצי פרי לתצרוכת ביתית. את עודפי
התוצרת מכרו באופן פרטי או בצורה מרוכזת. את החלב היו מביאים למחלבה שהייתה
 במרכז (היום נמצא המבנה בין חנויות המרכז לבין השופרסל). את הביצים הביאו למרכז
 איסוף ביצים שנמצא ליד המחלבה ואת יתר התוצרת מכרו באופן פרטי.
  
פרדסים
הפרדסנות נקבעה על ידי חברת פיק"א מראש כענף עיקרי במושבה. כבר ב-1928 החלו
בהכשרת הקרקע, במדידות, בחפירת בארות ובהנחת רשת הצינורות.
המתיישבים קיבלו שטח אדמה מוכן לנטיעה. חברת פיק"א נטעה משתלת הדרים ושתיליה
ניטעו ב-1930 בפרדסים הראשונים. הפרדסנים התאגדו באגודות שיתופיות, שתפקידן היה
לספק מים להשקיית הפרדסים. אגודות אלה היו: "הסכר", אגודת "מטעי פרי הדר",
"פרדסי גוש צפון", "פרדסי גוש דרום", "גן דנצינג", "גן אביב", "תל אלון", אגודת נצרים" ו"נחלות".
 
בשנים 1939-1936 ובשנות ה-40' היה משבר בענף ההדרים בגלל המאורעות ומלחמת העולם
השנייה. בגלל קשיים בשיווק הפרי נאלצו רבים מבעלי הפרדסים להפחית את הטיפול בפרדסים
ואפילו לנטוש אותם. 
הפרי שווק לבתי אריזה אזוריים שהוקמו ע"י החברות: "אפא"י (ארגון פירות ארץ ישראל)",
"יכין חק"ל", "פרדס" ו"מהדרין פרי אור".